האמת המרה של האינטרנט הישראלי: רובם המכריע של האתרים יכול להכנס בקלות למוזיאון העיצוב הרע. כמה אפיונים:
- עומס יתר
- צבעוניות קלוקלת.
- הדגשה מוגזמת של פרטים, שימוש צעקני וחסר-טעם באמצעי הדגשה.
- תוכן רעוע, טקסט שכתוב בחוסר מקצועיות ומלא בשגיאות.
- חוסר תכנון של מרחב ודפים המביא לשימושיות לקויה ובכלל חוויה ויזואלית מעיקה.
- שימוש בפונטים מזעזעים, או שימוש רע בפונטים טובים.
וכמה מהסיבות למצב הן:
- עברית, הו, עברית… קשה שפה (לעיצוב)
- מנהלי תוכן שאינם משתשמים בהנחיות העיצוביות (DESIGN GUIDELINES) כשהם מזינים תוכן. או שאין כלל הנחיות, אלא רק עיצוב
- זלזול כללי בצד הויזואלי ומתן קדימות לתוכן הטקסטואלי
- אתרים רבים משתמשים בתוכנות-מדף של חנות וירטואלית. רוב התוכנות האלה נבנו ללא מעורבות של מעצב
- ברבים מהאתרים, תפקידו של המעצב הוא בעיקר לפתור בעיות טכניות בעברית ולא להוביל את העיצוב
- הלקוח הרי תמיד צודק, לא רק לגבי הצרכים והמטרות של העסק שלו (מעולה), אלא גם לגבי הצבעוניות והטיפוגרפיה (לא תמיד כל-כך מעולה)
- שמרנות בכל הקשור לנסיוניות וחדשנות בתחומי הניווט, השימושיות וההעברה של תכנים
- הבנה שגויה של ציפיות הגולשים: ויתור על חווית משתמש בטענה שהיא אינה חשובה מספיק (הרי כל מה שהמשתמש רוצה זה לבחור מקרר, למלא פרטי כרטיס-אשראי וללכת לישון)
